החלטה בתיק רע"ב 2402/05

: | גרסת הדפסה
רע"ב
בית המשפט העליון
2402-05
24.3.2005
בפני :
עדנה ארבל

- נגד -
:
אייל סברינסקי
עו"ד יצחקי-טולדנו
:
מדינת ישראל-שב"ס
עו"ד אילאיל אמיר
החלטה

1.        בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופט צ' גורפינקל) מיום 7.3.05 בה נדחתה עתירתו של המבקש.

           על המבקש נגזר עונש של ארבעה חודשי מאסר בפועל בבית משפט השלום ברחובות בגין עבירות מס בהן הורשע. ביום 1.9.03 קבע בית משפט השלום ברחובות כי עונש המאסר ירוצה בעבודות שירות. ביום 28.8.03 הוחתם המבקש על "טופס הנחיות למועמד והמלצה לשיבוץ במקומות עבודה", הצהיר על כתובתו למשלוח הודעות והתחייב בכתב לדווח לממונה על עבודות שירות על כל שינוי בכתובתו בתוך 24 שעות ממועד השינוי. מצבו הרפואי סווג כ"כשיר ללא מגבלות". ביום 1.10.03 החל המבקש לרצות את עונשו במרכז גריאטרי ברחובות. ימים מספר לאחר מכן פנה אל המפקח על עבודות השירות וביקש לשבצו במקום אחר בו לא יהא עליו לעמוד משך שעות רבות. ואכן, המבקש שובץ לעבודות שירות באגודה למען העיוור. אלא, שמיום 9.10.04 - לאחר שריצה תשעה ימי עבודת שירות בלבד - פסק המבקש מלהתייצב לביצוע עבודות השירות. המבקש לא הודיע למפקח על עבודות השירות על היעדרותו וממילא גם לא ביקש רשותו לה.

           בדו"ח המפקח על עבודות השירות מיום 23.12.03 נמסר לממונה על עבודות השירות כי המבקש טוען כי עקב בעיות רפואיות הוא מתקשה לעבוד וכי המבקש זומן לוועדה רפואית ליום 1.2.04.

           המבקש לא התייצב בפני הוועדה הרפואית ובהמשך גם לא התייצב לשימוע שנערך לו, אליו זומן בהזמנה שנשלחה אליו בדואר רשום לכתובת עליה הצהיר ככתובת מגוריו, ואשר הוחזרה אל שירות בתי הסוהר תוך שצוין עליה "לא נדרש". בהמשך התברר כי המבקש שוהה בחו"ל. לאור האמור החליט נציב שירות בתי הסוהר על הפסקה מנהלית של עבודות השירות של המבקש. הודעה על ההפסקה המנהלית ועל כך שעל המבקש להתייצב ביום 24.8.04 לנשיאת יתרת עונשו נמסרה בכתובת עליה הצהיר. המבקש לא התייצב לריצוי עונשו ובעקבות זאת אף הוכרז עבריין נמלט.      

           כאמור, עתירה שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי על ההחלטה להפסיק את עבודות השירות שלו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי תוך שבית המשפט המחוזי מנמק כי המבקש זלזל בעונש שהוטל עליו ועל כן ההחלטה להפסיק את עבודות השירות מוצדקת.

2.        בבקשה שבפני טוען המבקש כי לא היה מודע לזימונים שנשלחו אליו, היות שאלה נשלחו לכתובת בה חי אותה עת לסירוגין, בשל משבר אישי שפקד אותו ואשתו בנפרד לא יידעה אותו בדבר הזימונים שהגיעו עבורו. לפיכך, הוא טוען, שגה בית המשפט קמא בכך שדחה עתירתו היות שלא ניתנה לו הזכות להשמיע טענותיו לעניין מצבו הבריאותי ולעניין היעדר הזימון בעניינו.

           מנגד טוען המשיב כי אין הבקשה מצדיקה מתן רשות לערער וכי החלטת בית המשפט המחוזי הינה החלטה סבירה ומוצדקת בנסיבות העניין נוכח הזלזול שהפגין המבקש בעונש שהוטל עליו. המשיב פורט לעניין זה, אחד לאחד, את צעדיו של המבקש המעידים על יחסו המזלזל.  

3.        דין הבקשה להידחות. בידוע הוא, כי רשות ערעור על החלטות בעתירות אסיר אינה ניתנת כעניין שבשגרה. הרשות לערער תינתן אך מקום שהבקשה מעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות החורגת מעניינם של הצדדים או סוגיה בעלת חשיבות כללית (רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם, ניתן ביום 26.6.86); רע"ב 10408/03 זוננאשוילי נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם, ניתן ביום 7.3.04)). לא מצאתי בבקשה שבפני כל סוגיה שכזו.

           מעבר לנדרש אציין, כי גם לגופם של דברים איני סבורה כי יש מקום ליתן במקרה דנן רשות לערער. בצדק רב מדגיש המשיב את זלזולו המופגן של המבקש בעונש המאסר שהושת עליו. התנהלותו של המבקש בהתייחס לביצוע עונשו - החל בכך שחדל להתייצב לעבודה מבלי להודיע על כך ומבלי לבקש רשות, עובר בנסיעתו אל מחוץ לארץ בזמן שצריך היה לרצות את עונשו וכלה בהימנעותו מלהודיע על השינוי הנטען בכתובת מגוריו, כמתחייב מההצהרה עליה חתם - כל אלה מוליכים לידי מסקנה כי במו ידיו הוביל המבקש עצמו אל בינות כתלי בית המאסר. אוסיף, לעניין טענת המבקש בדבר אי קבלתו את הזימונים שנשלחו אליו, כי לו היה מקפיד אחר התחייבותו לדווח על כל שינוי בכתובתו והיה מציין דרך חלופית ליצירת קשר עמו, סביר כי הזימונים היו מוצאים דרכם אליו. אלא שהמבקש בחר בדרך אחרת של התעלמות מהעונש ומהחובה לשאת בו במועדים ובמקום שנקבעו לשם כך ואין לו אלא להלין על עצמו על שנשללה ממנו האפשרות לרצות העונש בעבודות שירות.

           הבקשה נדחית איפוא.

           המבקש יתייצב לריצוי יתרת מאסרו, כפי שנקבעה על ידי בית המשפט המחוזי ובתנאים שנקבעו על ידו להבטחת ההתייצבות, בבית המשפט המחוזי בתל אביב ביום 30.3.05 בשעה 09:00.

           הצו הארעי לעיכוב ביצוע עונש המאסר שנגזר על המבקש, שניתן בהחלטתי מיום 10.3.05, מבוטל בזאת.

           ניתנה היום י"ג באדר ב' תשס"ה (24.3.05).

                                                                                                   ש ו פ ט ת


העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /אמ התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>